<h1>האגור סימן תרל"ד</h1>
<h2>דף קנא.</h2>
אינו יהודי שהביא דורון לישראל בי"ט אם יש במינו במחובר או שמחוסר צידה אסור לכל בו ביום אפילו לטלטלו. לשון הטורים. וכן רב אלפס אסר לטלטלו. וכן בעל הדברות שבה"ל. ומיהו גם אם הובאו ביום שני צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו. אבל בשני י"ט של ראש השנה או בי"ט שלאחר השבת או לפניו צריך להמתין במוצאי שבת וי"ט בכדי שיעשו. ופירש כדי שיעשו כדי התלישה או הצידה לבד. וא"צ להמתין בכדי שהובאו לכאן. ודוקא כדי שיעשו אסורין לכל אף למי שלא הובאו בשבילו ואפילו ספק אם נלקטו היום אם לאו אסורין. אבל אם ניכר בהן שלא נתלשו ונלקטו היום מותרין מיד, אם היו בתוך התחום. ולר"ת אפי' בשני י"ט של גליות אסור עד מוצאי י"ט בכדי שיעשו, כדי שיוכל להביא ממין זה ממקום הקרוב הנמצא ממנו סמוך לעיר. ודוקא לזה שהובאו בשבילו אבל לאחרים מותרין מיד בלילה ואפי' אותו שהובאו בשבילו. אם אינו יהודי תלשו לצרכו ושוב הביא לו מותרין מיד בלילה. וכן דבר הנצוד מאיליו או פירות שנשרו מאליהן אסורין בו ביום ובלילה מותרין מיד. ונהגו להתר באשכנז כרש"י כשהובאו מאליהן. אבל מורי אבי ז"ל החמיר לעצמו. טורים. ואם חל י"ט ביום חמישי וששי והובאו ביום ראשון בי"ט, בעל העטור כתב שאסורין עד מוצאי שבת בכדי שיעשו וכ"כ בבה"ג. והר"ר יחיאל מפרי"ז התיר בליל שבת בכדי שיעשו ולזה הסכים הרא"ש. ודבר שאינו במינו במחובר ואינו מחוסר צידה אם בא מתוך התחום מותר לכל ואם בא מחוץ לתחום אסור לאוכלו למי שהובא בשבילו אבל מותר לטלטלו ואחרים מותרין אף לאוכלו ולערב צריך להמתין מי שהובא בשבילו כדי שיעשו, לרב אלפס. וכ"כ בעל התרומה, ולרבינו יצחק בר' שמואל א"צ, ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. ואם הוא ספק אם בא מחוץ לתחום אם לא, רש"י מתיר. ולדברי הגאונים אסור. וכתב הרשב"א דאף לדברי הגאונים אין לאסור אלא באינו יהודי שאינו שרוי עמו בחצר דאיכא למיחש שמא חוץ לתחום הביאן לה"ט.
